בשנים האחרונות הפכו מרבית הארגונים, בכל המגזרים ובכל סדרי הגודל, לארגונים מונחי נתונים.
הנתונים הנאספים – מידע על הלקוחות, השוק, המכירות ועוד, מאורגנים ומנוהלים בד”כ באמצעות דבשורדים – לוחות מחוונים, המאפשרים למשתמשים לנתח את הנתונים ולקבל באמצעותם החלטות.
דבשורדים מספקים הצגה ויזואלית של הנתונים המפשטת את המורכבות ומאפשרת הבנה, גם במבט חטוף, של המידע.
בניית דבשורדים דורשת הבנה של צרכי הארגון ושל הנתונים עצמם ויכולת להציג אותם בדרך הנכונה והמובנת ביותר.
הכרות עם הפלטפורמות הרלוונטיות (Power BI, Tableau) היא כמובן הכרחית, אבל לצידה, חשוב לבצע תהליך מקדים של מחקר והבנת הצרכים.
מה כולל התהליך הזה? הנה 7 צעדים שחשוב לעשות:
צעד 1: הגדרת הקהל שלך ובחינת הצרכים שלו
הכרות עם הקהל תכתיב את אופי הדבשורד. המנהלים רוצים לראות את התמונה הרחבה כדי לגזור ממנה את המגמות, עובדים אחרים – צריכים רזולוציה גבוהה יותר וירידה לפרטים.
שווה להשקיע זמן בשלב הזה, כי הוא יתווה את המשך התהליך.
צעד 2: הגדרת הרכיבים
הדבשורד הוא פסיפס של נתונים, כשלכל נותן צריך להתאים את המונח העסקי הרלוונטי, המשתנה לעיתים מארגון לארגון.
מיהו לקוח? פנימי או חיצוני.
איך מוגדר השבוע? האם ראשון עד שבת או שני עד שישי? מהו המטבע אליו נרצה להתייחס? ועוד
הגדרה מדויקת ותואמת לארגון תשקף נכונה את הבנת הנתונים ביחס לחברה.
בנוסף, עליכם לוודא שיש ברשתוכם את כל המידע הדרוש לבניית האלמנט:
התובנות שאכן הקהל שלי צריך מרכיב זה. איזה סוג הדמיה לבחור? אילו מידות ואמצעים נחוצים? מה אמורות להיות היחידות? האם לכלול אייקונים ותמונות? מהו ה-URL להטמעה?
מעבר להגדרת הנתונים, יהיה עליכם גם לוודא שיש ברשותכם את כל המידע הדרוש בכדי לבנות כל אלמנט בדשבורד.
צעד 3: בניית מסמך Wireframe
שלב זה יאפשר לכם לעשות סדר בדברים ולקבל משוב מאנשים רלוונטיים בתהליך. זאת גם הזדמנות מצוינת לסיים את ההדמיות בהן ייעשה שימוש. לבחירה בין טבלה לתרשים עמודות יכולה להיות משמעות רבה עבור המשתמשים שלכם.
צעד 4: יאללה – לדשבורד
זה הזמן לבנות את הדשבורד, בפלטפורמה בה אתם עובדים (Tableau או Power BI או כלים אחרים) ולשתף אותו עם מספר קבוצות עניין לפני ההפצה.
צעד 5 – QA
לאחר השקת הדשבורד בהצלחה, הגיע הזמן לאסוף את הנתונים הדרושים לכם כדי לחזור על זה. זה הזמן לשאול את עצמכם – ואת אנשי ה-QA שלכם, את השאלות החשובות:
- האם הדשבורד עובד? גם במובן הבסיסי (כלומר, לא מתרסק) וגם מבחינת השימושיות.
- האם הנתונים הגיוניים? יש לוודא שמישהו בעל ידע סמנטי בנתונים סוקר את הדשבורד ויכול לוודא שהנתונים המוצגים אכן מדויקים.
- האם המערכת מבצעת כשלים סטטיסטיים?
- האם הדשבורד נראה כפי שהתכוונתם במכשיר שאליו הוא מיועד? ועוד.
צעד 6 – בדיקת הדשבורד
זה הזמן לבצע פעולה על סמך הנתונים שאספתם לגבי האופן שבו המשתמשים שלכם משתמשים בו. אם משהו לא עובד או לא שימושי, זה הזמן להפטר ממנו. גם אם השקעתם בו זמן רב.
צעד 7: עשיתם זאת!
סיימתם! (לעת עתה בכל אופן…)
כי כידוע, עולם הנתונים, מערכי הנתונים והצרכים של המשתמשים שלכם – הם דינמיים מאוד.
מתפקידכם להישאר עם היד על הדופק ולעדכן מה שצריך – ומתי שצריך.
אבל זה בסדר, כל תרגול משפר את הביצועים…
ישנו קורס דאטה ויזואליזציה שמלמד בדיוק את הנושא Data Visualization – הדמיית נתונים
עכשיו רק נשאר לבחור באיזה כלי ויזואליזציה להשתמש: PowerBI או Tableau?
עבור אנשים שכבר עובדים בתחום בארגונים, ההחלטה תושפע מהכלים המוטמעים בארגון שלהם.
עבור מיש שיחפש עבודה בהמשך, כדאי להתאים את הבחירה באחד הכלים – לרקע והנסיון הקודם.
עבור כל מי שעובד היום עם אקסל ורוצה להעלות את רמת הניתוחים שלו – עבודה עם PowerBI היא הבחירה הנכונה.
עבור מי שמגיע עם רקע בסיסי לפחות בשפת SQL, ומכוון לחברות הייטק ועתירות דאטה – Tableau הוא הבחירה הנכונה יותר.
בסופו של דבר שני הכלים הם המובילים בתעשיה כבר שנים רבות ולימוד של האחד יאפשר להכיר את השני בקלות רבה יותר, שכן התהליכים רצים באופן דומה.
את שני הכלים אנחנו מלמדים במסגרת המסלולים השונים, כמובן עם עוד המון כלים אחרים:
Power BI – במסלול Business Analyst
ו-Tableau במסלול BI Expert וגם Data Research Analyst
ואפשר ללמוד אותם גם באופן נקודתי:
